מה לעשות כשכועסים?

ברצוני לתת כמה עצות בנושא "הכעס הוא יועץ רע".

(הדברים נכונים גם כלפי הבן זוג) על מנת לא להלאות אומר את הדברים בקצרה:

מה נכון לעשות כשכועסים?

א. לדבר על הרגשות.

ב. לעצור לרגע- קחו את הזמן שלכם. בקורת שנאמרת בכעס לא מבינים אותה.

ג. לחלץ מהזולת שלושה "כן"-גם אם נעלבתם, אסור לכם להתעלם מהיחסים הטובים בעבר. אם אתם מעריכים את עצמכם, נסו להצביע על שלוש נקודות חיוביות, לפחות, בקשר מהעבר. אחרי שלוש תשובות "כן" הצד השני יהיה הרבה פחות מרגיז ומתוסכל והרבה יותר מרוכך ונכון לשתף פעולה.

מה לא נכון לעשות?

א. להשתמש בביטויים שחוקים- שכבר שמעו אותם. משפטים כאלה רק יגבירו את המתח והלחץ ממול. חשוב להיות ענייניים ולהקפיד על אינטונציה נעימה לאוזן ורגועה. חשוב גם להקשיב לרצונות שמסתתרים מתחת לכעסים שלכם עצמכם.

ב. להיסגר ולהיאטם- כשהשיחה מתלהמת, כדאי להיזהר מהסקה מהירה של מסקנות. במיוחד לא כדאי לומר לזולת "אף פעם..." או "תמיד...", גם אם אתם בטוחים שהכעס שלכם מוצדק ושבאמת אין דרך לפתור את הבעיה. המילים האלה בדרך כלל רק מרחיקות ומשפילות. לעומת זאת פתיחה של הדיון בדיבור על המטלות או עיסוק מחודש במי עושה מה או מי מעדיף לעשות מה, יוצרת סיטואציה חדשה של הידברות ויכולה להפחית תסכול וכעס אצל כולם.

ג. להיפגע אישית- כשתלמיד או הורה מתחצף או מרים את הקול, הכי קל לקחת ללב ולהיפגע אישית. כי הרי מתחת לכעס נמצא הפחד מדחייה, מהשפלה ומפגיעה בכבוד. במקום להכנע לכעס הזה, אפשר להתייחס למצב בהומור. לא הומור עוקצני ופוגע, אלא הומור שמסייע לשמור על פרופורציה. אפשר, למשל, לדמיין את שיושב ומתלהם מולכם כשק של זבל . הרי רק המחשבה על שק הזבל המדבר מעוררת חיוך.

ד. לעשות פרצוף- חישוק השפתיים, נעיצת העיניים, כיווץ הגבות וגם שתיקות רועמות רק מקרבים את היחסים לפיצוץ הגדול. כשמרגיזים אתכם, לא מספיק לשקול כל מילה. צריך לזכור שגם לשפת הגוף יש משקל רב ולכל תנועה או עווית יש משמעות. דווקא עכשיו כדאי להיות מודעים להבעות הפנים ולהימנע מכאלה שיוצרות מתח ומעוררות עוד כעסים.

ה. להעליב ולהאשים - לא רצוי להקניט ולהכניס את הצד השני למגננה. מאחר וזה בדרך כלל רק מלבה את האש ומחמיר את סיכויי ההתפרצות. במקום זה, הרבה יותר יעיל להשתמש בהצהרות ה"אני", "כשאתה....אני מרגישה....ואני צריכה...".

ו.להמנע משמוש בשם- חשוב לזכור שבכל פעם שלא קוראים לאדם בשמו, כאילו מדברים אל הקיר. לעומת זאת, כשמבטאים את שמו של האדם, את הצליל הכי מוכר ואהוב עליו, נפתח עמו ערוץ תקשורת חיובי. מחקרים מראים כי במשך שבע שניות, גם בשיא ההתרגזות וסערת הרגשות, נוצרת פתיחות כשהאדם שומע את שמו. אחרי שאומרים את יש להסביר למה כועסים ומה מתכוונים לעשות עם זה.

ז. להגביר את העוצמה- אסור לעשות הכללות "אתה אף פעם לא מצליח.." או את לא יודעת ..." מעולם לא..." אי אפשר לצמוח ולהתקדם למקום טוב יותר כשמטיחים בפני הזולת אמירות כאלה, שמצביעות על כשלים. אפילו שפגעו בכם לא כדאי להתפתות ולפגוע במקום מכאיב.