זהו סיפור על ארבעה אנשים, כולם, מישהו, כל אחד, ואף אחד .
פעם אחת היה תפקיד מאד חשוב ובקשו מכולם לעשותו. לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת אבל… אף אחד לא עשה זאת. מישהו כעס על כך, כי זה היה תפקיד של כולם.
ולכולם, היה רושם שכל אחד יכול לעשות זאת אבל.. אף אחד לא ידע שזה לא יעשה על ידי כולם.
בסופו של דבר…
,מישהו הואשם על ידי כולם, שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד היה יכול לעשות.
ואם נסתכל באחד הכתבים העתיקים כל הסיפור מובא במשפט אחד בגמרא, שהיא מקור המשפט העיברי לדורותיו.
"קדרא דבי שותפי, לא חממי ולא קררי"
זאת אומרת במילים שלנו – סיר של שותפים שסומכים אחד על השני (בנושא חימום וקירור של הסיר), וזה יכול לדבר על שני מצבים או שהאחד היה צריך לחמם את הסיר ולא חיממו וכל אחד האשים את השני שהוא זה שהיה צריך לשים את הסיר על האש או לחילופין להורידו מהאש ולקררו.המשפט הזה בגמרא אומר שזה לא יעשה אף פעם והקדירה תשאר איך שהיא.