האבנים הגדולות של חיינו.

יום אחד, הוזמן מרצה זקן לשאת הרצאה בפני קבוצה של סטודנטים.
בעמדו לפניהם העביר המרצה הזקן את מבטו ביניהם,
ובאיטיות רבה אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".

הוציא המרצה הזקן מתחת לשולחן שלו מיכל זכוכית גדול והניח אותו בזהירות על השולחן,
לאחר מכן לקח כתריסר אבנים כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן אחת אחת בתוך מיכל הזכוכית.
כאשר התמלא המיכל באבנים ולא ניתן היה להוסיף עוד,
הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל:
"האם המיכל מלא?"
ענו כולם: "כן".

הוציא המרצה הזקן כלי מלא באבני חצץ,
בזהירות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל,
אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל.
שוב הרים מבטו ושאל: "האם המיכל מלא?"
עתה החלו להבין מאזיניו את כוונותיו, ואחד מהם השיב: "כנראה שלא".

"נכון" ענה המרצה הזקן,
הפעם לקח סיר מלא בחול,
בתשומת לב רבה שפך את החול בתוך המיכל, ופעם נוספת שאל:
"האם המיכל מלא?"
הפעם ללא היסוס כולם השיבו: "לא!".

"נכון" השיב להם המרצה הזקן,
הפעם נטל המרצה כד מלא במים ומילא את המיכל עד שפתו.
הזקן הרים את מבטו לקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"

השיב אחד המאזינים:
"אנו למדים שככל שהיום שלנו גדוש בהתחייבויות, תמיד ניתן להוסיף עוד מטלות."
"לא", השיב המרצה.
"אם לא מכניסים קודם את האבנים הגדולות למיכל,
לעולם לא נוכל להכניס את כל האחרות אחר כך".

מה הן בעצם האבנים הגדולות בחיינו?
בריאותנו?, משפחתנו?, ילדינו?, הגשמת חלום?, לעשות מה שבאמת רוצים?
מה שחשוב לזכור הוא, להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו,
כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים.
אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים, יתמלאו חיינו בדברים קטנים.
לא ישאר די מקום וזמן כדי להשיג ולהנות מהדברים הגדולים והחשובים באמת בחיים.
משום כך לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם:
"מהן האבנים הגדולות בחייכם?"
כאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות במיכל (מיכל החיים שלכם) ורק לאחר מכן הוסיפו את השאר...