יהודי אחד נשא לאישה את הבחורה הכי יפה בעיירה.

כולם חיזרו אחריה ועשו לה עיניים אפילו שהיתה נשואה.

מרוב שהייתה מחוזרת כל כך, לא עמד לה יצרה ומידי פעם הלכה לרעות בשדות זרים.

כששמע על כך היהודי כעס מאוד וזעם על מעשיה ולא ידע מה לעשות עם עצמו.

לבסוף החליט להתגרש ממנה ולשאת את האישה הכי מכוערת בעיירה.

איתה לפחות אף אחד לא יתחיל חשב לעצמו.

אחרי שנתיים פוגש אותו חבר ושאל:

"נו? מה שלומך עכשיו?" איך חיי הנישואים שלך?"

"מה אני אגיד לך", עונה לו היהודי,

"עדיף ללקק דבש עם כולם, מאשר לאכול חרא לבד"