אשה צעירה שצעדה להנאתה בכביש המוביל לבית הקברות העירוני, נעצרה בוקר אחד בהפתעה אל מול מסע הלוויה די משונה: את המסע הובילה מכונית שחורה של חברה קדישא, אחריה מכונית נוספת של חברה קדישא, אחריהם אשה לבושת שחורים מחזיקה ברצועה כלב שחור אימתני, ואחריהם כ- 200 נשים נרגשות. לא היה זה המראה הרגיל של הלוויה סטנדרטית, והאשה הצעירה הסתקרנה מאד. היא החליטה לברר מה קורה כאן. ניגשה אל האשה בעלת הכלב ואמרה לה: "סלחי לי, אני רוצה להביע את השתתפותי בצערך על מי שאיבדת. אני יודעת שאולי אין זה הזמן ואין זה המקום להטריד אותך בשאלות, אבל אני לא יכולה לעמוד בפני סקרנותי. את יכולה לומר לי של מי ההלוויה הזו?" ענתה לה האשה המתאבלת: "ובכן, במכונית הראשונה מובילים את בעלי."
"מה קרה לו? " שאלה האשה הצעירה
"הכלב שלי תקף אותו והרג אותו" ענתה האשה
"אהה.. ומי במכונית השניה?" המשיכה להקשות
"במכונית השניה נמצאת גופתה של חמותי. היא נחלצה לעזרת בנה, והכלב תקף והרג גם אותה."
רגע של שתיקה חלף, ולאחריו פנתה האשה הצעירה למתאבלת בהתרגשות ושאלה: "האם תסכימי להשאיל לי את הכלב?" ענתה לה המתאבלת: "אין בעיה, אבל תצטרכי לעמוד בתור עם כל הנשים שמאחוריי.. "