אשה נאה ניגשת לדלפק במסעדה ומסמנת לאיש שעומד מאחוריו לגשת אליה. כשהוא ניגש
היא מקרבת אליו את פניה, ומלטפת לו את פניו שמאדימות. "אתה בעל הבית?", היא שואלת אותו.
"לא", הוא עונה לה, "אני רק המנהל".
"אתה יכול לקרוא לו?", היא שואלת ומעבירה את אצבעותיה מאחורי אוזניו ובתוך שערו.
"אני חושש שלא", עונה לה האיש שהתרגשותו ניכרת עליו ונשימתו מתקצרת, "הוא עסוק במשרדו כרגע. אולי אני יכול לעזור לך?"
"בהחלט", היא מעבירה את אצבעותיה על לחיו ועל שפתיו, דוחפת לו שתי אצבעות לפיו ונותנת לו למצוץ אותן.
"תגיד לו, בבקשה, שאין בשירותים של הנשים לא סבון ולא נייר טואלט".