מנהל בכיר בחברת החשמל קיבל התקפת לב, והרופא ציוה עליו לשהות בחווה, למשך מספר שבועות עד להתאוששות והחלמה מלאים.

המנהל שמע לעצת רופאו, אולם לאחר מספר ימים השתעמם וביקש מהחוואי שיעסיק אותו בעבודות שונות בחווה.

החוואי, נהנה מהבקשה, ונתן לו לנקות את הזבל של הפרות, מתוך מחשבה, שאחד שהגיע מהעיר ועוד מכורסת מנהלים, תיארך העבודה מס` שבועות, לפחות.

אולם לתדהמתו, המנהל סיים את כל העבודה בפחות מיום אחד.

למחרת, החוואי נתן למנהל עבודה קצת יותר קשה - לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, - בתקוה שהדבר קשה על המפונק הלז, ועבודתו תימשך ימים רבים, ללא שיבלבל לו במוח.

אך שוב לתדהמתו, בסוף היום העבודה הושלמה.

בבוקר למחרת, כאשר כבר כל עבודות החווה כמעט הושלמו, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק ענק של תפוחי אדמה לשני ארגזים. ארגז אחד עם תפוחי אדמה קטנים, והארגז השני עם תפוחי אדמה גדולים.

בסוף היום, החוואי רואה את המנהל יושב בחזיתו של שק תפוחי האדמה, כאשר שני הארגזים ריקים ומיותמים לפניו.

"הכיצד ביצעת עבודות קשות כל כך ביומיים הקודמים, ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודה פשוטה כל כך"?! - שואל בעל החווה.

עונה לו המנהל: "הקשב, כל חיי, אני עורף ראשים ומתעסק עם זבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות...".