שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו.
"אני לא יכול", אומר החבר.
"למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה".
"אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר.
"מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?"
"לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל".
"אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה", אומר הבחור.
"נכון", משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב, בשבת".
"אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור.
"אה, זה? אני לא סומך על עירוב", ענה חברו.