יום שישי. ה14.2 - ולנטיינס דיי. השעה שעת לילה מאוחרת בעוד שזוג בני נוער אמריקאני טיפוסי עושה את דרכו חזרה מדייט הולנטיינס. הבחור החזיר את הבחורה לבניין בו היא מתגוררת. רגע לפני שהבחורה נכנסה לחדר המדרגות, מרים הבחור את צווארון חולצתו, מסרק את השער, נשען בנונשלנטיות עם יד אחת על הקיר, ושאל אותה בקול מלטף אם היא מוכנה למצוץ לו.

היא: "כפי שאתה יודע, בדרך כלל לא איכפת לי, אבל כרגע אני מפחדת שייראו אותנו. והאמת, השעה דיי מאוחרת ואני צריכה לעלות הבייתה".

הוא: "מי ייראה אותנו בשעה כל כך מאוחרת? אין נפש חיה ברחוב!! תמצצי לי ואני מבטיח לגמור מהר".

היא: "אמרתי לך כבר לא. אני מפחדת שיעבור פה איזה שכן או מישהו שמכיר אותי".

הוא: "אל תהיי כזו, נעמוד מתחת למדרגות ותתני לי מציצה מהירה".

לפתע נשמע רחש מחדר המדרגות, נפתחה הדלת והופיעה אחותה הצעירה של הבחורה כשהיא לבושה בכתונת לילה, שערה סתור והיא משפשפת את עיניה. לאחר כמה שניות של הסתגלות לאור היא מרימה עינייה אל שניהם ואומרת:

"אבא אומר או שאת תמצצי לחבר שלך או שאני אמצוץ לחבר שלך או שהוא יבוא בעצמו למצוץ לו, רק שיוריד את היד שלו מהאינטרקום!!"