בדיחות בדיחות ארוכות - עמוד 7

אחד יש לו חיפושית טרענטה שנת 78.יום אחד הוא נוסע מבסוט בשישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי.פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשולים, שם היא שובקת חיים.עכשיו אמצע הלילה, הוא עומד שם מסכן, מנסה לעצור טרמפים והשתי מכוניות שכן עוברות לא בדיוק שמות עליו זין.אחרי שעתיים שהוא עומד שם, קופא מקור, עוברת למבורגיני לבנה, טסה במהירות 180 קמ"ש לידו.פתאום שומעים חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור.הנהג של הלמבורגיני שואל אותו מה הוא צריך , והוא מתחנן בפניו שרק יעשה גסטה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת דלק הקרובה, שירחם עליו שעכשיו מאוחר ואין מכוניות והוא מסכן תקוע פה.הלמבורגיני מסכים והם קושרים חבל לחיפושית, אבל מה, הנהג של החיפושית מזהיר אותו שדיר בלאק לא יעלה רק על המאה קמ"ש למה החיפושית שלו ... חיפושית.. והיא תתפרק. הם מסכימים ומסכמים רק שכל פעם שהלמבורגיני בלי כוונה תעלה על המאה הנהג של החיפושית יצפור ויסמן לו.נוסעים נוסעים נוסעים, הלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100,102החיפושית מתחילה לצפור אה אה אה אה אה הנהג של הלמבורגיני מאט חזרה - 80, 89, 93, 100 104הנהג של החיפושית מצפצף בפאניקה - ואה ואה ואה הלמבורגיני מאיטה שובמגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה נוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני. הם מתחילים לשחק ככה עם הגז, מתגרים אחד בשני.ירוק.הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280והנהג של החיפושית באטרף מצפצף בעצבים וואה וואה רק שהלמבורגיני תאט למה עוד שניה החיפושית שלו מתפרקת.מגיעים ל-300 קמ"ש, הלמבורגיני עוברת ליד ניידת משטרה ומשאירה את הניידת מאחור.אחד השוטרים תופס את הראש צורח אני לא מאמין אני לא מאמיןהשוטר השני שואל אותו "מה אתה לא מאמין?"הוא עונה לו: "פעם ראשונה שאני רואה למבורגיני ופרארי מתחרות, וחיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."

איזה אחד בא לברמן ושואל: "כמה עולה כוס בירה?" המלצר עונה לו:"3 שקלים.."
האיש מוציא מכיסו 3 מטבעות של שקל וזרק אחד לפינה הימנית של הבר אחד לפינה השמאלית ואחד לרגלי הברמן ואומר בקול: "מזוג לי כוס אחת!"
הברמן לא מבין אבל מוזג...
למחרת מגיע שוב אותו הבן אדם ושוב מזמין בירה כשהוא זורק את המטבעות לכל עבר...הברמן מתעצבן ואומר בליבו: לא נורא זאת העבודה שלי ואני חייב להמשיך...!
למחרת מגיע האיש שוב ושוב זורק את המטבעות הברמן מתעצבן...
האיש מגיע לאחר שעה עם בלונדינית מהממת ומזמין עוד כוס בירה...הפעם הוא זורק לרגליו של המלצר מטבע של 5 שקלים.
הברמן מחליט לנקום ומוציא מהקופה 2 שקלים וזורק אותם, אחד לצד ימין של באיש והשני לצידו השני...
האיש מוציא מהכיס מטבע של שקל, זורק אותו לרגלי הברמן ואומר:"תמזוג עוד כוס לגברת....."

על מטוס פרטי אחד טסו יחדיו רופא, עורך דין, כומר וילד קטן. לפתע, המטוס התחיל לפתח בעיות המנוע ועד מהרה הוא השתתק וכל הניסיונות של הטייס לתקן את הבעיה נכשלו.

הטייס לקח מצנח ואמר לנוסעיו, "למרות כל מאמצי לא ניתן לעשות כלום, המטוס צונח ותוך מספר דקות נתרסק. אני מציע לכם לקחת מצנח ולצנוח אחרת...", והוא צנח.

למרבה בצער נשארו רק שלוש מצנחים לארבעת הנוסעים.

הרופא לקח את המצנח הראשון ואמר, "אני רופא, אני מציל חיים, אני חייב לחיות!", וקפץ החוצה.

העורך דין אמר, "אני עורך דין, ועורכי דין הם האנשים הכי חכמים בעולם! ניתוח המצב מראה שאם אני לא צונח - אני מת, לכן אני צונח", הוא חטף מצנח וקפץ.

הכומר הסתכל על הילדון הקטן ואמר, "בני, אני חיי כבר הרבה שנים ונהניתי מאוד מחיי. אתה עדיין צעיר וכל חייך לפנייך, קח את המצנח האחרון ותחייה חיים ארוכים!"

הילדון נתן את המצנח לכומר ואמר, "אל תדאג לי אבי. האיש החכם ביותר בעולם צנח כרגע עם התיק גב שלי..."

שרלוק הולמס ודר` ווטסון - צמד הבלשים המפורסם, יצאו לטיול בחיק הטבע.

הם הדליקו מדורה, שתו קפה ועשו חיים. עם רדת החשכה, נכנסו לאוהל שהקימו ונרדמו.

טרם האיר השחר, התעורר שרלוק הולמס בבהלה והעיר את דר` ווטסון, "הרם את ראשך לשמיים ואמור לי מה אתה רואה?", הוא אמר.

"אני רואה מיליוני כוכבים", ענה דר` ווטסון.
"ומהי המשמעות של המראה הזה?" הקשה שרלוק הולמס.

לאחר מחשבה עמוקה, השיב דר` ווטסון, "מבחינה אסטרולוגית המשמעות היא שלכל אדם מזל אחר לפי כוכבו, מבחינה אסטרונומית המשמעות היא שהיקום עצום בגודלו, ומבחינה סטאטיסטית, קיימת הסתברות גבוהה שישנם עוד חיים ביקום!"

שרלוק הולמס החמיץ את פניו, ואמר, "לא, לא, לא! המשמעות מבחינה מעשית היא - שגנבו לנו את האוהל..."

בסך הכל ביקשתי?.

אישה פשוטה, יפה, חכמה, עשירה, עם גוף טוב, משכילה, אמהית, תומכת, מבינה, מפרגנת ורגישה.
שתחכה לי, שתנקה לי, שתבשל לי, שתקרצף לי, שתעריץ את הכשרונות שלי ותסלח לחסרונות שלי.
שתצחק מהבדיחות שלי גם בפעם החמישית ושתתגעגע אלי גם כשהיא איתי.
שתעטוף אותי בחום אבל שלא תחנוק, שיהיה לה טעם יקר אבל שלא תהיה בזבזנית, שתהנה כמוני מאוכל אבל שלא תהיה בהמה, שתהיה חרמנית אבל לא תובענית, שתיזום אבל באופן כנוע, שתהיה אסרטיבית אבל לא על חשבוני, שתתלבש סקסי אבל באופן צנוע, שתגניב את החברים שלי אבל מרחוק, שתהיה לה קריירה משלה אבל שתחכה לי בארבע בבית עם אוכל חם וחלוק סאטן וורוד.

שתרוויח הרבה אבל שאני ארוויח יותר, שתדע לדאוג לעצמה אבל קודם שתדאג לי, שתהיה אחלה אמא לילדים, במיוחד לילד שבי, שתרצה להניק בלי לחשוב על ניתוח פלסטי.

שתדע לגלגל סושי אבל גם לבשל חריימה, שתדע באיזה מפרטורה להגיש את היין האדום אבל שיהיה לה מיץ פטל בארון.
שיהיה לה נסיון מיני עשיר אבל שאני אהיה הראשון שלה, שתדע דבר או שניים על גברים אבל שתשכח הכל ברגע שאני אופיע, שתאהב סוויטות חמישה כוכבים אבל שתדע גם לעשות קשר צופי, שתעביר לי את כאב הבטן בנשיקה או ברייקי ושהיא עצמה אף פעם לא תהיה חולה.

שתהיה רכה, חלקה, טעימה ונעימה בלי שאני אראה אותה מזיעה בשביל זה.
שתקנה לי מתנות שאני לא ארצה להחליף, שתקנא לי אבל שלא תהיה קנאית, שלא תעיר לי על הנהיגה שלי גם כשאני דורס זקנות, שתסע במונית רק במושב האחורי, שההורים שלה לא ישאלו מה עושים ההורים שלי, שיהיה לה חיים משלה אבל שתקרא לי חיים שלי.
ושתגרום לי לצחוק עד דמעות וגם לבכות מאושר.

נו מה בסך הכל בקשתי ? !

לפני זמן רב, כשאוניות מפרש שלטו בים, קפטן אחד והצוות שלו היו בסכנה משודדי ים שרצו לעלות על ספינתם במטרה להשתלט עליה.
כשהצוות נכנס לפאניקה והתחיל להשתולל, הקפטן שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!", החובל הראשי הביא לקפטן במהירות את חולצתו האדומה וכשהקפטן לבש אותה הוא הוביל את הצוות שלו לקרב נגד השתלטות שודדי הים על הספינה. למרות שאחדים מאנשי הצוות נפגעו, שודדי הים נהדפו.

מאוחר יותר באותו היום, עומדי המשמר זעקו שבאופק עוד שני כלי שיט של שודדי ים, שודדי ים אלו גם כן ניסו לעלות על הספינה במטרה להשתלט עליה.
הצוות התעטף בפחד, אבל הקפטן, רגוע כמו תמיד שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!" ועוד הפעם הוביל הקפטן את צוותו לקרב למרות שהפעם הם התמודדו נגד שני ספינות שודדי ים שניסו להשתלט על ספינתם.
ושוב פעם שודדי הים נהדפו אף על פי שהיו יותר נפגעים בקרב אנשי הצוות מהפעם הקודמת.

עייפים מהקרבות, ישבו הגברים במעגל על הסיפון באותו הלילה והתחילו לספר על המאורעות של אותו היום בשעה שאחד מהם פנה לקפטן ושאל אותו, "למה לבשת את חולצתך האדומה לפני כל קרב?"
הקפטן, בעודו מסתכל עליו במבט שרק קפטן יכול לתת, הטיף, "אם אני נפצע בקרב, החולצה האדומה לא מראה זאת ולכן אתם, הצוות, ממשיכים להילחם ללא חת." האנשים ישבו בשקט והתפלאו מהאומץ שיש לאיש הזה.

עם השחר למחרת הבוקר, זעקו עומדי המשמר שיש באופק ספינות שודדי ים, הפעם עשר כלי שייט וכולם עם שודדים שמוכנים ומזומנים לפלוש לכל ספינה שתבוא בדרך. האנשים השתתקו והסתכלו על הקפטן, המנהיג שלהם, וחיכו לפקודה הרגילה.
הקפטן, רגוע כתמיד, שאג, "הביאו לי את המכנס החום שלי..."

קבצן אחד התקרב לאיש שעבר לידו וביקש ממנו:
- אדוני, אתה יכול להלוות לי 20 ש"ח?

האיש הלבוש בהידור רב שאל את הקבצן:
- אתה הולך לבזבז את הכסף בשתייה, נכון?
- לא אדוני, מעולם לא שתיתי.

- אני יודע, אתה הולך לבזבז את הכסף בקלפים, נכון?
- חס וחלילה, אני לא מהמר אף פעם.

- אולי אתה מתכוון ללכת לשחק גולף עם הכסף?
- אני לא יודע לשחק גולף אדוני.

- אני יודע, אתה רוצה ללכת לזונה, נכון?
- לא אדוני, מעולם לא הייתה לי אישה.
- בסדר, קח 20 ש"ח ואני מזמין אותך לאכול אצלי בבית אוכל טוב באווירה ביתית.
הקבצן נענה להזמנה ועלה למרצדס של האיש העשיר.
בדרך הקבצן שואל אותו:
- אדוני, אישתך לא תכעס כשתראה איש כמוני מלוכלך ומוזנח יושב לסעוד אתכם?
סביר להניח שכן - ענה האיש - אבל זה יהיה כדאי. אני רוצה לראות את התגובה שלה כשתראה מה קורה לאדם שלא שותה, לא מהמר, לא משחק גולף ולא הולך לזונות