הידעת? בנושא ניבים

לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב-לכל אחד החברים שלו,הזרזיר הלך לעורב בגלל סיבותיו שלו. (לרוב בהמשלה על סיבות רעות)

המקור: (בתרגום מארמית) `אמר לו רבה לרבה בר מרי: מנין דבר זה שאומרים אנשים, מטיל והלך דקל רע אצל אילנות סרק (כלומר איש רע הולך אצל אנשים הגונים?). אמר לו: דבר זה כתוב בתודה, שנוי בנביאים ומשולש בכתובים... דבי אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר וישב אצל עורב אלא מפני שהוא מינו` (בבלי, בבא קמא צב ע"ב). השייכות של הזרזיר והעורב הם בהיות שניהם עופות טמאים לאכילה ולכן הם מרגישים שיכות אחד לשני.

לא דובים ולא יער-אין כל בסיס לדברים, לא היה ולא נברא.
המקור: "ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים (מלכים ב, ב כד), רב ושמואל: חד אמר נס. מאן דאמר נס- יער הוה דובים לא הוה (זה שאמר נס, הנס היה בהופעת הדובים). מאן דאמר נס בתוך נס לא יער הוו ולא דובים הוו" (זה שטוען שהיו שני ניסים אומר שלא היה דובים ולא היה יער) (בבלי, סוטא מז ע"א).
פרשיה זו עוסקת בניתוח ארוע שהיה בתקופת השופטים בימיו של אלישע, לאחר שאליהו עלה השמימה. בדרכו חזרה מיריחו לאיזור ביתאל מתקלסים בו נערים וכעונש על כך יוצאים דובים מהיער והורגים בהם. הויכוח במדרש: האם היה קיים יער או לא.

"טובל ושרץ בידו"-אדם שחטא ורוצה לחזור למוטב, אך לא מפסיק לחטוא לגמרי.

יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק-יותר ממה שאני רוצה לשמוע הוא רוצה להשמיע.

"הניח מעותיו על קרן הצבי"-הפקיר את כספו במקום לא בטוח.

"חמור נושא ספרים"-כינוי גנאי לאדם שלמד הרבה, אך אינו יורד לעומק הלימוד.
המקור: `...ומפני היות התורה מילות ועניינים נחלקו בני האדם בחכמת התורה על עשר מעלות. תחילתם, אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגרסת הפסוק מבלי הבנת העניין, ואינם יודעים פירוש המלות ושימוש הלשון והם בתכונת חמור נושא ספרים` (חובות הלבבות, שער עבודת האלוהים ד).

הלך הגמל לבקש קרנים (וקטפו את אזניו)-הלך לחפש עושר ותוך כדי כך איבד את המעט שהיה לו.
המקור: (בתרגום מארמית),"...ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב (במדבר לא ח), ושואלים: מה מעשיו של בלעם במלחמה זו והלוא מקומו בארם? אמר רבי יוחנן: שהלך ליטול שכר עשרים וארבע אלף שהפיל מישראל על ידי עצתו. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב: הוא שאומרים בני אדם בפתגם מקובל: גמל הלך לבקש קרניים, האוזניים שהיו לו נגזזו ממנו` (בבלי, סנהדרין קו ע"א). בלעם הלך לקבל את שכרו אך בפועל לא קיבל ונהרג.

גמל פורח באויר-בדותה שאין לה אחיזה במציאות
המקור: `איזו היא שבועת שוא?... נשבע על דבר שאי אפשר לו, אם לא ראית גמל שפורח באויר, ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד...` (בבלי, שבועות כט ע"א). הדוגמאות המובאות כאן מתארות דברים מוגזמים לגמרי שלא קיימים במציאות, אך מציגים אוי חיים מוכר: גמלים ובית בד.

גדיים נעשו תיישים-קטנים נעשו גדולים ותלמידים קנו חכמה.
אימת יתוש על הפיל-לפעמים קטן וחלש מפיל פחדו על גדול וחזק.